Bava Metzia 144

Kapitel 144

א מודה בשטר שכתבו אינו צריך לקיימו וגובה מנכסים משועבדים

1 Wenn jemand zugibt, den Schuldschein geschrieben zu haben, so braucht er nicht beglaubigtzu werden, und die Schuld kann von veräußerten Gütern eingefordertwerden.

ב אמר ליה רבא מי דמי התם ניתן להכתב הכא לא ניתן להכתב

2 Raba entgegnete ihm: Es ist ja nicht gleich; daist ja das Schreiben zulässig, hierbei aber nicht.

ג יתיב מרימר וקאמר להא שמעתא אמר ליה רבינא למרימר אלא הא דאמר ר' יוחנן גזירה שמא יגבה מזמן ראשון נימא לא ניתן ליכתב א"ל הכי השתא התם נהי דלא ניתן ליכתב מזמן ראשון אבל ניתן ליכתב מזמן שני הכא לא ניתן ליכתב כלל

3 Meremar saß und trug diese Lehre vor; da sprach Rabina zu Meremar: Weshalb erklärt R. Joḥanan demnach, diessei eine Vorsichtsmaßregel, weil er seit dem ersten Datumwegnehmen könnte, sollte er doch erklärt haben: weil das Schreiben nicht zulässigwar!? Dieser erwiderte: Dies ist nichts; da durfte er allerdings mit dem ersten Datum nicht geschrieben werden, wohl aber durfte er mit dem zweitenDatum geschrieben werden, hierbei aber war das Schreiben überhaupt unzulässig. –

ד אלא הא דתניא לשבח קרקעות כיצד הרי שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר והשביחה והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדים ושבח גובה מנכסים בני חורין נימא לא ניתן ליכתב

4 Wieso wird demnach gelehrt: die Meliorationvon Grundstücken, zum Beispiel: wenn jemand von seinem Nächsten ein Feld geraubt, es an einen anderen verkauft und dieser es melioriert hat, und es darauf aus seiner Hand gekommenist, so kann dieser bei der Ersatzforderung den Stammbetrag von veräußerten und die Melioration nur von freien Güterneinfordern. Man sollte doch auch da sagen, das Schreiben war unzulässig!? –

ה הכי השתא התם אי למ"ד ניחא ליה דלא ניקרייה גזלנא אי למ"ד ניחא ליה דליקום בהימנותיה מפייס ליה למריה ומוקים ליה לשטריה הכא לאברוחי מיניה קמכוין שטרא מקיים ליה:

5 Was soll dies: da will erspäter, ob nach demjenigen, welchererklärt: er wolle, daß er ihn nicht Räuber nenne, oder nach demjenigen, welcher erklärt: er wolle das ihm entgegengebrachte Vertrauen erhalten, den Eigentümer befriedigen und die Gültigkeit des Scheines aufrecht erhalten, hierbei aber wollte er ihm ja[den Garten] entziehen, wieso sollte er die Gültigkeit des Scheines erhalten wollen!?

ו <big>מתני׳</big> אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין ואע"פ שאין לזה יש לזה

6 MAN DARF NICHT EIN LIEFERUNGSGESCHÄFT AUF FRÜCHTEABSCHLIESSEN, BEVOR DER MARKTPREIS FESTGESETZT WORDEN IST; IST DER MARKTPREIS FESTGESETZT WORDEN, SO DARF MAN ABSCHLIESSEN, DENN WENN DIESER KEINE HAT, SO HAT SIEEIN ANDERER.

ז היה הוא תחילה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש ועל העביט של ענבים ועל המעטן של זיתים ועל הביצים של יוצר ועל הסיד מששקעו בכבשן

7 IST ERDER ERSTE SCHNITTER, SO DARF MAN MIT IHM ÜBER DIE TENNEABSCHLIESSEN; EBENSO ÜBER DIE BÜTTE WEINTRAUBEN, ÜBER DEN KORB MIT OLIVEN, ÜBER TONKUGELNDER TÖPFER, UND ÜBER KALK, WENN ER IN DEN OFEN GESENKTIST.

ח ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה רבי יוסי אומר אין פוסקין על הזבל אלא אם כן היתה לו זבל באשפה וחכמים מתירים

8 MAN DARF ÜBER DIE LIEFERUNG VON DÜNGER WÄHREND DES GANZEN JAHRESABSCHLIESSEN; R. JOSE SAGT, MAN DÜRFE ÜBER DIE LIEFERUNG VON DÜNGER NUR DANN ABSCHLIESSEN, WENN ERDÜNGER AUF DEM MISTHAUFEN HAT; DIE WEISEN ABER ERLAUBENDIES.

ט ופוסק עמו בשער הגבוה רבי יהודה אומר אע"פ שלא פסק עמו בשער הגבוה יכול לומר תן לי כזה או תן לי את מעותי:

9 MAN DARF AUF DEN BILLIGEN PREISABSCHLIESSEN. R. JEHUDA SAGT, AUCH WENN ER MIT IHM NICHT ZUM BILLIGEN PREISE ABGESCHLOSSEN HAT, KÖNNE ER ZU IHM SAGEN: GIB MIR UM DIESEN ODER GIB MIR MEIN GELD ZURÜCK.

י <big>גמ׳</big> אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן אין פוסקין על שער שבשוק אמר ליה ר' זירא לר' אסי אמר ר' יוחנן אפי' כדורמוס הזה אמר ליה לא אמר ר' יוחנן אלא בשוק של עיירות דלא קביעי תרעייהו

10 GEMARA. R. Asi sagte im Namen R. Joḥanans: Man darf nicht ein Lieferungsgeschäft zum Marktpreiseabschließen. R. Zera sprach zu R. Asi: Sagte es R. Joḥanan auch von einem solchen Marktplatze? Dieser erwiderter R. Joḥanan sagte es nur von kleinstädtischen Märkten, die keine festgesetzten Preise haben. –

יא ולמאן דסליק אדעתין מעיקרא דאמר ר' יוחנן אפי' כדורמוס הזה אלא מתני' דקתני אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין היכי משכחת לה מתניתין בחיטי דאכלבי וארבי דמשוך תרעיה טפי

11 In welchem Falle kann die Lehre unserer Mišna, man dürfe vor der Festsetzung des Marktpreises kein Lieferungsgeschäft abschließen, wohl aber nach der Festsetzung des Marktpreises, vorkommen nach der früheren Auffassung, daß es R. Joḥanan auch von einem solchen Marktplatze gesagt habe!? – Unsere Mišna spricht vom Weizen der Speicher und der Schiffe, deren Preise sich lange halten.

יב ת"ר אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין אע"פ שאין לזה יש לזה היו חדשות מארבע וישנות משלש אין פוסקין עד שיצא השער לחדש ולישן

12 Die Rabbanan lehrten: Man darf kein Lieferungsgeschäft auf Früchte abschließen, bevor der Marktpreis festgesetzt worden ist; ist der Marktpreis festgesetzt worden, so darf man abschließen, denn wenn dieser keine hat, so hat sie ein anderer. Wenn neue [Früchte] vier und alte dreiim Preise stehen, so darf man ein Lieferungsgeschäft erst dann abschließen, wenn der Preis für neue und für alte festgesetzt ist.

יג היו לקוטות מארבע ולכל אדם משלש אין פוסקין עד שיצא השער ללוקט ולמוכר

13 Wenn [das Getreide] der Sammler mit vier und das eines jeden anderen Menschen mit dreiverkauftwird, so darf man nur dann abschließen, wenn der Preis für Sammler und Verkäufer festgesetzt worden ist.

יד אמר רב נחמן פוסקין ללקוטות כשער הלקוטות א"ל רבא לרב נחמן מ"ש לוקט דאי לית ליה יזיף מלקוט חבריה בעל הבית נמי יזיף מלקוט א"ל בעל הבית זילא ביה מילתא למיזף מלקוט איבעית אימא מאן דיהב זוזי לבעל הבית אפירי שפירי יהיב

14 R. Naḥman sagte: Man darf mit Sammlern zum Preise der Sammler abschließen. Raba sprach zu R. Naḥman: Mit einem Sammler wohl deshalb, weil, wenn er keine hat, er von einem anderen Sammler borgen kann, ebenso kann ja auch der Hausherr von einem Sammler borgen!? Dieser erwiderte: Ein Hausherr verschmäht es, von einem Sammler zu borgen. Wenn du aber willst, sage ich: Wer einem Hausherrn Geld gibt, gibt es auf gute Früchte.

טו אמר רב ששת אמר רב הונא אין לוין על שער שבשוק אמר ליה רב יוסף בר חמא לרב ששת ואמרי לה רב יוסי בר אבא לרב ששת ומי א"ר הונא הכי והא בעי מיני' מרב הונא הני בני בי רב דיזפי בתשרי ופרעי בטבת שרי או אסיר אמר להו הא חיטי בהיני והא חיטי בשילי אי בעי זבני ופרעי ליה

15 R. Šešeth sagte im Namen R. Honas: Man darf nicht auf den Marktpreis borgen. R. Joseph b. Ḥama sprach zu R. Šešeth, manche sagen, R. Jose b. Abba zu R. Šešeth: Kann R. Hona dies denn gesagt haben, man fragte ja R. Hona, ob es den Jüngern erlaubt oder verboten sei, im Tišri zu borgenund im Tebeth zu bezahlen, und er erwiderte: Weizen ist in Hini und Weizen ist in Šilizu haben; wenn sie wollen, können sie solchen kaufen und zurückzahlen!? –

טז מעיקרא סבר רב הונא אין לוין כיון דשמעה להא דא"ר שמואל בר חייא א"ר אלעזר לוין אמר איהו נמי לוין

16 Zuerst war R. Hona der Ansicht, man dürfe nicht borgen, als er aber die Lehre des R. Šemuél b. Ḥija im Namen R. Elea͑zars hörte, man dürfe wohl borgen, entschied er ebenfalls, man dürfe borgen.

יז תנו רבנן המוליך חבילה ממקום למקום מצאו חבירו ואמר לו תנה לי ואני אעלה לך כדרך שמעלין לך באותו מקום

17 Die Rabbanan lehrten: Wenn jemand Ballenaus einem Orte nach einem anderenführt, und sein Nächster ihn trifft und zu ihm sagt: gib sie mir und ich will dir das zahlen, was sie dir dort bringen,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel